נדחתה תביעה בגין רשלנות רפואית של עובדי המחלקה לרפואה גרעינית בביה"ח רמב"ם

1.        זוהי תביעת עזבון המנוחה, לפיה נטען כי המנוחה נפטרה  בשל רשלנות רפואית של  עובדי המחלקה לרפואה גרעינית בבית חולים רמב"ם.

2.        המנוחה, ילידת 1938, אשר סבלה מיתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית ואירועים התקפיים של פרפור פרוזדורים. בשנת 1998 הודגמה אצל המנוחה איסכמיה הפיכה המתאימה למחלת העורק הקדמי השמאלי היורד (LAD). צונתרה בינואר 1999 והודגמה היצרות קלה, כ-30% בחלקו האמצעי של ה-LAD. טופלה באספירין, נורמיטן, קונברטין וריטמקס. ביולי 2000 נצפו שינויים חדשים בא.ק.ג. מטעם זה הופנתה על ידי רופא קופת חולים לבירור שגרתי בבית חולים רמב"ם במסגרת מיפוי לב במאמץ.

3.        ביום 20.9.00, במהלך הבדיקה שבוצעה, כפי שיתואר להלן, אבדה המנוחה הכרה, נשימה ודופק. מאמצי ההחייאה  לא הצליחו להשיבה להכרה. נגרם נזק מוחי  קשה שנותר קבוע. המנוחה לא חזרה להכרה. בתום אישפוז רצוף נפטרה המנוחה ביום 5.1.02 מדלקת ריאות.  

4.         מהלך הבדיקה  בדרך כלל 

הבדיקה התבצעה במסגרת המחלקה לרפואה גרעינית בבית חולים רמב"ם. הבדיקה הינה מיפוי בשיטת האיזוטופ הכפול. מטרת הבדיקה היא להשוות את פעילות הלב  במנוחה מול פעילות הלב במאמץ, תוך שימוש בחומר רדיואקטיבי. שיטה זו מקובלת להערכת איסכמיה הפיכה בשריר הלב.  לבדיקה, כדבר שבשגרה, שלושה שלבים:

4.1.       ביצוע בדיקה במנוחה - מזריקים את  חומר הטליום בפעם הראשונה, ובודקים את הנבדק במצב מנוחה, לרבות  מיפוי הלב במנוחה. (המיפוי הראשון). הנבדק מגיע לבדיקה בצום של מספר שעות. המיפוי הראשוני עם טליום במצב מנוחה מאפשר להדגים העדר או נוכחות של הפרעות בפרפוזיה של שריר הלב, עוד לפני ביצוע המאמץ.

4.2.       בדיקה במאמץ - הנבדק נכנס לקרדיולוג שעושה תחקיר לגבי האנמנזה, ההיסטוריה הרפואית והיכולת, ומחליט על סוג הבדיקה במאמץ. (עמ' 50 לפרטיכל). אם הוחלט על כך, הנבדק עובר ארגומטריה על סרט נע, בנוכחות קרדיולוג, במהלכה, בזמן שיא המאמץ מוזרקת הכמות השניה של החומר הרדיואקטיבי. (הטכנציום). הבדיקה מופסקת כאשר מגיעים לדופק המטרה, או כאשר הנבדק מתלונן על עייפות, כאבי חזה , קוצר נשימה וכו'. חלק גדול מבדיקות המאמץ מופסקות בגלל תלונות החולה, (עמ' 99 לפרטיכל), מבלי להגיע לדופק המטרה. הבדיקה במאמץ נערכת כשהנבדק עדיין במצב של צום (עמ' 51 לפרטיכל).

4.3.       מיפוי שני - לאחר המתנה של כשעה עד שעה וחצי, במהלכה אמור הנבדק לשבור את הצום (עמ' 51 לפרטיכל) הנבדק נכנס לצילום שני. הבדיקה מתבצעת כשהנבדק שוכב במצב של מנוחה. התמונה השניה נותנת את מיפוי  הלב במאמץ, ומאפשרת לזהות הפרעות באספקת הדם לשריר הלב ובהתכווצותו במאמץ.

5.         מהלך בדיקתה של המנוחה, עובדות ומסקנות עובדתיות

5.1        המנוחה זומנה לבדיקה במכון לרפואה גרעינית בבית חולים רמב"ם בשעה 14:00

5.2   שלב א' - בדיקה במנוחה לגב' רובינפלד ז"ל -

א.         בשלב ראשון בוצעה למנוחה  בדיקה של מיפוי לב במנוחה, לאחר הזרקת טליום. (נספח ב' לנ/12). מתרשים הבדיקה עולה כי שעת הבדיקה היתה 14:33. התוצאה במצב המנוחה היתה תקינה. (ס' 5 לנ/12). הלב בגודל תקין, הקליטה לקירות הלב תקינה. המיפוי אורך בדרך כלל כרבע שעה. (ס' 5 לנ/12, ס' 3 לנ/14).  את מיפוי הלב הראשון ערכה הגב' פאתן, שהעידה. במהלך ביצוע המיפוי המנוחה לא העלתה כל תלונה שהיא (ס' 3 לתצהיר נ/4, עמ' 109 לפרטיכל). לאחר מכן נתבקשה המנוחה להמתין בחדר ההמתנה, ותיקה הרפואי הועבר לקרדיולוג, לצורך השלב הבא של בדיקתה. (ס' 4 לנ/14). בעל המנוחה טען בתצהירו כי המנוחה נכנסה לבדיקה הראשונה בשעה 14:45, עובדה שנסתרת בתיעוד הקיים.

ב.         ככלל, גרסתו של בעל המנוחה, (בהכשרתו סגן מנהל בנק), באשר לשעות הבדיקה ופרטי הבדיקה איננה סדורה ואיננה מדויקת, וניתן להבין זאת על רקע היותו מחוץ לחדרי הבדיקה, חוסר בקיאותו בשלבי הבדיקה השונים (כפי שמעיד על עצמו בעמ' 26 לפרטיכל), העדרותו בשלבים מאוחרים יותר ממקום הבדיקה, חוסר תשומת לב לשעות מדויקות בשלב בו הכל התנהל כשגרה, וכן תוצאה מצטברת של הטראומה שחווה. והיטיב לבטא זאת מר רובינפלד "זה הכל בא בהפתעה, הייתי די בהלם, כי לא ציפיתי שאדם בא בהליכה, יצא משם בקומה". (עמ' 23 לפרטיכל). וראו גם התייחסות מומחה התביעה בחקירתו כי לוח הזמנים המופיע בתצהירו של בעל המנוחה שגוי באופן ודאי (עמ' 74 לפרטיכל).

ג.          שעת תחילת הבדיקה הראשונה היתה, אם כן, 14:33. השעה המשוערת לסיום  ביצוע הבדיקה במנוחה, הינה כרבע שעה לאחר תחילתה.

ד.         גרסתו של בעל המנוחה איננה עקבית וניתן להניח כי היא שגויה. בתצהירו ת/1, שנערך בחודש מאי 2004 טען כי כבר לאחר ביצוע הבדיקה במנוחה (שנערכה לגרסתו בשעה 15:30 - זמן שגוי לפי המסמכים) אמרה לו המנוחה כי התלוננה בפני המתמחה, עורכת הבדיקה כי היא חשה כאבים בכתפיים בגב ובידיים אך נדרש ממנה להמתין בחוץ. בעל המנוחה לא היה נוכח בחדר, ולא שמע תלונות כאלו. בעל המנוחה איננו יודע מי ערכה את  הבדיקה ובפני מי התלוננה אשתו (עמ' 27 לפרטיכל). תלונות כאלו גם הוכחשו על ידי גב' פאתן אשר ערכה את הבדיקה  בזמן מנוחה (ס' 5 לנ/14). גב' פאתן גם לא נשאלה על כך במהלך חקירתה הנגדית. כמו כן לא היה כל ביטוי לתלונות אלו בפני הקרדיולוג, ד"ר ריספלר אשר מלא את דו"ח המעקב, טרם ביצוע הבדיקה במאמץ. גם בתשתית העובדתית שספק בעל המנוחה לפרופ' בן חורין, בשנת 2002, ובשנת 2004 לא נטען כי המנוחה התלוננה באופן כלשהוא לפני תחילת בדיקת המאמץ. (ראו סיפור המקרה בת/5, וחקירת פרופ' בן חורין, עמ' 71 לפרטיכל). פרופ' בן חורין מאשר במהלך חקירתו כי כנראה לא היו תלונות כלשהן לפני בדיקת המאמץ (עמ' 81 לפרטיכל). הטענה כי המנוחה התלוננה בפני הבודקת בשלב  המיפוי במנוחה חסרת בסיס עובדתי כלשהו, נסתרה באופן מפורש, ודינה להדחות.

5.3        שלב ב' - בדיקה במאמץ לגב' רובינפלד ז"ל -  

א.         המנוחה נקראה להכנס לחדר הבדיקה בסמוך לשעה  16:00. (הרישום מראה כי בדיקת המאמץ עצמה החלה בשעה 16:04, וזאת כבר אחרי שיחה מקדימה עם הרופא). בחדר הבדיקה  קבל את המנוחה ד"ר ריספלר שהוא רופא מומחה לקרדיולוגיה מאז שנת 1996. ד"ר ריספלר  שהה בארה"ב במסגרת התמחות לשיקום חולי לב, ועסק במבחני מאמץ ליד אוניברסיטת סטנפורד. עיקר עבודתו במחלקת האיזוטופים הייתה בביצוע מבחני מאמץ. (עמ' 90 לפרטיכל). פרופ' אורה ישראל, ראש המכון לרפואה גרעינית ציינה כי הינו קרדיולוג בכיר ויש לו הסמכה ברפואה גרעינית מארה"ב. (עמ' 48 לפרטיכל).  ד"ר ריספלר מציין כי המנוחה נכנסה אליו לראיון בסביבות השעה 16:00. (עמ' 93 לפרטיכל).

ב.         ד"ר ריספלר שאל את המנוחה פרטים על עברה הרפואי ומלא את טופס המעקב שכלל פרוטוקול ושאלון אנמנזה  מובנה. (טופס המעקב, נספח ג' לנ/12). ד"ר ריספלר ציין בטופס המעקב כי המנוחה סובלת מכאבים בחזה שאינם קשורים במאמץ, ואיננה לוקחת ניטריטים. עוד נרשם בטופס המעקב כי למנוחה כבר בוצע בעבר מבחן מאמץ שהדגים איסכמיה בדופן אפיקלית וכי בוצע צינתור לב לפני כשנה ומחצה, שהראה חסימה של 30% LAD.  

בחדר היו נוכחים קרדיולוג נוסף, ד"ר רוגין, וטכנאי. (עדות ד"ר ריספלר, עמ' 94 לפרטיכל). כמו כן  החתים ד"ר ריספלר את המנוחה על טופס הסכמה לבדיקה הקרדיולוגית לאחר מתן הסבר על הסיכונים שבבדיקה ודרכי טיפול חלופיות אפשריות, והמנוחה חתמה בפניו (ס' 8 לנ/12, נספח ד' לנ/12, עדות ד"ר ריספלר עמ' 93 לפרטיכל, בעל המנוחה מאשר את חתימתה, עמ' 28 לפרטיכל).